גישת המשולש לשינוי תזונתי: ככה זה עובד

עודכן: 25 באוג׳

דמייני מצב שבו את אוכלת בצורה מאוזנת ומזינה, מרגישה שבעה ומסופקת, נהנית מהאוכל שלך ויודעת שאת יכולה לבחור הכול. את עושה את זה בלי דיאטה או תפריט, אלא פשוט יודעת בעצמך מה נכון לך ואת לגמרי שלמה עם זה.

אני יודעת שזה נשמע כמו חלום...

אבל הגישה שפיתחתי תאפשר לך לעשות בדיוק את זה.


למה לא דיאטה?

הרבה פעמים כשאנחנו ניגשות לשינוי תזונתי אנחנו בוחרות גישה תזונתית מסוימת (למשל ארוחה כל 3 שעות, דל פחמימה, צום לסירוגין או כל דפוס אחר). יש התלהבות ומוטיבציה גבוהה להתחיל בדרך החדשה. אנחנו מרגישות מחויבות והולכות בדיוק לפי הכללים, מלאות תקווה שהנה, הפעם מצאנו את הדרך. זה עובד למשך כמה ימים/שבועות, עד שבאיזשהו שלב אנחנו "נשברות" ועוזבות את זה.

מוכר? .


למה זה קורה?

הסיבה היא ששינוי תזונתי שמבוסס רק על כללים או על תפריט, ולא לוקח בחשבון גם מרכיבים חשובים אחרים, פשוט לא עונה לצרכים שלנו, ועלול להשפיע לרעה על היחסים שלנו עם האוכל. למה הכוונה?

אם ניסית בעבר לאכול לפי תפריט, בטח קרה לך שהרגשת רעבה אבל עוד לא הגיע הזמן לארוחה, ומצאת את עצמך מחפשת ומנסה למשוך. אולי גם קרה לך שהגיע הזמן לאכול ארוחה על פי התפריט, ובכלל לא היית רעבה, או שאכלת עד תחושה של כבדות ופיצוץ. כולנו נולדים עם מנגנון טבעי של רעב ושובע שמאפשר לנו לאכול בכמות הנכונה לגוף שלנו. עם השנים, הרבה מאיתנו מאבדות קשר עם התחושות האלו. זה קורה בגלל הרבה סיבות, בין היתר בגלל דיאטות ותפריטים שגורמים לנו לחשוב שאנחנו אמורות להיות שבעות ולהסתפק בארוחה, או מלמדים אותנו להתעלם מתחושות רעב ולמשוך עד הארוחה הבאה.

תפריטים פוגעים לא רק בקשיבות שלנו לגוף, אלא גם לנפש. אולי קרה לך שרצית לאכול משהו, כמו פיצה או עוגה, אבל הוא היה אסור לפי התפריט או החוקים. ניסית להימנע, אבל המשכת לחשוב על זה. ואם בסוף מצאת את עצמך אוכלת פרוסת עוגה, הרגשת שחטאת, ובתוך כל רגשות האשמה בכלל לא נהנית ממה שאכלת. אם מצאת את עצמך אוכלת עוד חתיכה, כבר הרגשת שאין לך שליטה והאוכל מנהל אותך.


דיאטות מפריעות לנו להיות קשובות לעצמינו ולצרכים שלנו, ומביאות לתחושה של חוסר שליטה מול האוכל ולהגברת אכילה רגשית. ולא, זה ממש לא קשור לכוח רצון או לאופי חלש!



אבל אם לא דיאטה, אז מה כן?


הרבה פעמים יש חשש שאם לא אהיה תחת דיאטה, לגמרי אצא משליטה ופשוט אוכל עוגות כל היום. אני ממש מבינה את החשש הזה, ואת הצורך באיזושהי מסגרת שתתן סדר, ותעזור לי לדעת אם אני בכיוון הנכון עבורי.

בשביל שהמסגרת הזו תהיה מיטיבה, היא צריכה להתייחס לא רק לתזונה עצמה, אלא גם לתת מקום לצרכים הפיזיולוגיים שלי ולמה שהגוף מבקש; וגם לצרכים הנפשיים-רגשיים, כי בסוף אוכל זה לא רק קלוריות, פחמימות וחלבונים.

מסגרת שמצד אחד תהיה תוחמת ותיתן גבולות, אך מצד שני תאפשר גמישות ותנועה.

מתוך ההבנה הזו, הגיתי את גישת המשולש.


גישת המשולש לשינוי תזונתי ושחרור מאכילה רגשית

בגישה שפיתחתי, אנחנו משתמשות במשולש בעל 3 קודקודים:

הקודקוד הראשון נקרא "עקרונות התזונה". כלומר, מהי התזונה שתספק לגוף שלך את כל המרכיבים שהוא צריך, תרגיע את החשק הבלתי פוסק למתוק, ותביא לתחושת שובע. חשוב לי להדגיש שלא סתם בחרתי במילים "עקרונות התזונה" ולא "כללי תזונה". לא נדבר בשפה נוקשה של מותר ואסור, אלא תלמדי קווים מנחים לתזונה, שבהם תוכלי להשתמש בגמישות.

קודקוד נוסף נקרא "קשיבות לגוף", למשל לתחושות רעב ושובע. הרבה פעמים קורה לנו שאנחנו מתחילות לאכול כשאנחנו בכלל לא רעבות, או לחילופין מגיעות לארוחה ברעב קיצוני. וגם בהקשר של שובע: לפעמים אנחנו שותות קפה או אוכלות משהו קטן כדי "להרגיע את הרעב" ולא שובעות באמת, או מסיימות ארוחה בתחושה כבדה של פיצוץ. בתהליך תלמדי לזהות את תחושות הרעב והשובע הטבעיות של הגוף, ותלמדי להשתמש בהן כדי לבחור מתי להתחיל ארוחה וכמה לאכול. לא תצטרכי תפריט בשביל זה, אלא תוכלי לסמוך על הגוף שלך.


הקודקוד השלישי נקרא "הנאה מאוכל", והוא מתייחס לכיף שיש באכילה. אפשר לאכול גלידה בלי לשים לב בכלל לטעם שלה, והופס פתאום היא נגמרת; ולעומת זאת אפשר להתענג על כל ביס. גם התפיסה שלי לגבי הגלידה תשפיע על ההנאה: אם זה נתפס עבורי כ"אסור", ואני מרגישה שאני "גונבת" את הגלידה הזו, או שאחריה אני מתמלאת בייסורי מצפון - זה לא אותו דבר כמו לאכול את הגלידה כי בחרתי לאכול אותה ואני שלמה עם זה ונטו נהנית. תיפטרי מאמונות מגבילות שפוגעות בהנאה שלך מאוכל, ותקבלי כלים שיאפשרו לך להעצים את החוויה מאוכל. תגלי איך את מסתפקת בכמות יותר קטנה ולא מחפשת עוד ועוד.

בטיפול נעבוד גם על זיהוי ושחרור של מחשבות ואמונות מגבילות שמקבעות את האכילה הרגשית, ופוגעות ביכולת שלך להיות באמת קשובה לעצמך. אני מדמה אותן למעין "פצצות עשן" שממסכות על הקודקודים במשולש, ומקשות עליך להבין מה באמת את רוצה וצריכה.


אחרי שתכירי כל אחד מהקודקודים האלו, תוכלי להשתמש בהם כדי לעשות את הבחירות שלך ולהתנהל בצורה חופשית. לפעמים תבחרי להיות יותר קרובה לקודקוד של עקרונות התזונה, לפעמים לזה של הנאה מאוכל. אבל תמיד יהיו את שאר הקודקודים שמאזנים, ובסופו של דבר תגלי איך הם כולם קשורים אחד לשני, ואיך הם נותנים לך הרבה סדר.

המשולש בעצם נותן לך מצד אחד חופש תנועה ובחירה, ומצד שני מסגרת שמייצבת אותך ונותנת לך בטחון ורוגע בבחירות שלך.


התחברת לגישה ואת רוצה גם? תוכלי לקרוא פה איך עובד הטיפול בקליניקה.