האם אכילה רגשית קשורה בכוח רצון? הנה מה שמאמר מדעי אומר בעניין
- טלי נחום
- 6 בנוב׳
- זמן קריאה 3 דקות
סקירת מאמר מדעי שדן בגורמים לאכילה רגשית ואכילה מסטרס, ואיך תזונה מתאימה, אכילה קשובה והסתכלות הוליסטית על האוכל יכולים לעזור בהתמודדות.
מאת: טלי נחום, דיאטנית קלינית לטיפול בהפרעות אכילה, אכילה רגשית ותסמונת השחלות הפוליציסטיות
השבוע ישבתי להכין סדנה על תזונה וסטרס, שהוזמנתי להעביר במכון ויצמן.
אני תמיד מקפידה לערוך קריאת ספרות לפני הרצאות וסדנאות, כדי להביא את התוכן הכי מעודכן שיש, ולתת רקע תיאורטי לכלים הפרקטיים שהמשתתפות יקבלו.
אחד המאמרים שקראתי דן בהשפעות שיש לסטרס על אכילה, במנגנונים השונים שמתווכים אכילה רגשית, וכמובן גם דברים שיכולים לעזור.
האמת שהתאהבתי בו כבר בכותרת: "להחזיר מערכת יחסים בריאה עם אוכל על ידי ניתוק הקשר בין סטרס לאכילה". המאמר דיבר בין היתר על ההשפעות המיטיבות של אכילה אינטואיטיבית וקשובה, על השפעת הרכב המזון, ועוד.
המאמר הסתיים בפסקה שהתרגשתי לקרוא. הרגשתי איך משהו בי מתרווח מלקרוא מילים כל כך משמעותיות, ולראות איך הגישה שאני כל כך מאמינה בה, מקבל שוב ושוב תוקף, והפעם במאמר מדעי בג'ורנל חשוב. ובעצם, עכשיו כשאני עוברת עליו שוב - אני מבינה שהוא ממש מגלם בתוכו את גישת המשולש שפיתחתי.
אז כמובן שאשתף גם אותך. הנה כמה ציטוטים מהפסקה, לצד התייחסויות והסברים שלי:
אכילה רגשית היא לא עניין של כוח רצון
"אכילה רגשית אינה פשוט עניין של כוח רצון; היא תופעה נוירו־ביולוגית, פסיכולוגית וסביבתית, שמתחזקת בעקבות סטרס כרוני ואיכות מזון ירודה."
המשפט הזה נשמע קצת מסובך - אבל בתכל'ס מה שהוא אומר זה שיש הרבה מנגנונים שגורמים להגברת אכילה רגשית, והם מופעלים כשאנחנו חשופות לסטרס ולמזון פחות איכותי. המאמר מפרט איך תגובת סטרס משפיע על אכילה ועל השתוקקות לאוכל "מנחם", איך היכולת שלנו לחוש איתותים מהגוף משפיע על האכילה, ואיך גם היא מושפעת מסטרס.
עכשיו אפשר לקחת את המשפט הזה למקום של "אז זה מה יש ואין לי מה לעשות בעניין", אבל הפסקה הבאה דווקא מדברת על כך שמתוך ההבנה של המנגנונים, אפשר להביא שינוי.
למה טיפול תזונתי חשוב בויסות אכילה רגשית?
"עם זאת, המדע מציע גם תקווה: למזון יש יכולת לווסת מצב רוח, לבנות חוסן רגשי ולהפסיק דפוסי התנהגות לא מסתגלים – כאשר עושים בו שימוש מושכל."
אין ספק שלאכילה רגשית יש השפעה על סוג האוכל שנאכל. המשפט הזה מדבר על קשר גם בכיוון השני: לסוג המזון שנאכל יש השפעה על וויסות מצב רוח, בניית חוסן רגשי והפסקת דפוסי התנהגות לא מיטיבים. אם תחשבי על זה, זה לא כזה מפתיע. תחשבי על הפעם האחרונה שאכלת לא כל כך מסודר, ואיכשהו יצא שנהיית כבר ממש ממש רעבה. סביר להניח שהיית פחות סבלנית, מה שנקרא באנגלית "hangry" (שילוב של angry+hungry), וכנראה די קצרת רוח. אני בלי ספק יכולה להעיד את זה על עצמי.
מעבר לזה, ידוע שלאכילה סדירה יש חשיבות גדולה בטיפול באכילה רגשית, וזה מהווה שלב ראשון בשיטת הטיפול במצב של בולמוסים. בקורס הדיגיטלי שלי אני מסבירה בדיוק על אילו מנגנונים מוחיים זה עובד, ולמה זה כל כך חשוב.
האם אפשר להתייחס לאוכל רק כמקור לערכים תזונתיים?
"יתרה מזאת, מזון איננו רק מקור למאקרו־ ולמיקרו־נוטריינטים, אלא גם אמצעי לחיבור חברתי, זהות תרבותית והנאה."
אני אומרת את זה כל הזמן, וזה בעצם אחד הקודקודים בגישת המשולש: הנאה מאוכל. אוכל הוא הרבה יותר מקלוריות, פחמימות וחלבונים. הוא גם ערכים תזונתיים וצורך פיזיולוגי, אבל הוא גם חברתי, תרבותי, רגשי, מקור להנאה ועוד כל כך הרבה דברים. אי אפשר להתעלם מזה, ואם ננסה להתעלם מזה, בסוף נמצא את עצמינו "גונבות את זה". מי שהתנסתה באכילה רגשית מכירה לצערי את החוויה של אכילה בחטף / בהחבא/ על הדרך / כאילו לא נחשב. זה הרבה פעמים זה.
איך אכילה קשובה יכולה לתרום לי?
"אכילה קשובה ואכילה אינטואיטיבית מחזירות לפעולה את מנגנוני הוויסות הפנימיים של הגוף"
הנה קודקוד נוסף בגישת המשולש: קשיבות לגוף. אפשר לאכול לפי תפריט מוכתב חיצוני, ולפעמים זה אפילו צעד התחלתי חשוב בתהליך (כל זמן שהתפריט הזה מספק). אבל ברוב רובם של המקרים, לאורך זמן זה לא יהיה נכון. במקום זאת, נרצה לפתח קשיבות פנימה, למשל לתחושות של רעב ושובע, ולהתאים את האכילה בצורה הכי מדויקת שיש לצרכים של הגוף. אחד הדברים המשמעותיים בתהליך זה לחזור לסמוך על הגוף, ולאפשר לו לסמוך עלינו.
איך תזונה יכולה להשפיע על הבריאות הנפשית?
"בעוד שתזונה עשירה בפיטוכימיקלים, סיבים ושומנים טובים מזינה את ציר המעי־מוח ומפחיתה דלקת עצבית.
הימנעות ממזונות אולטרה־מעובדים ושיפור הנגישות השוויונית למזונות מלאים ועשירים בערכים תזונתיים עשויים להוות את האסטרטגיה ברת־הקיימא ביותר לקידום רווחה ובריאות נפשית."
כאן נכנס הקודקוד של עקרונות התזונה. אני לא מדברת על כללים נוקשים או על מותר/אסור. אני מדברת על להבין את ההשפעה שיש לתזונה על הגוף, ולהיעזר בעקרונות בגמישות, ועם הסתכלות הוליסטית, כדי לדאוג לגוף ולרווחתו.
אם סיקרנתי אותך לגבי גישת המשולש, תוכלי לקרוא עליה עוד כאן בקישור.
תגובות