אפשר לחלק מזונות שונים לשתי הקטגוריות האלו. זה הרבה פעמים מהווה חלק מהכללים בכל מיני דיאטות, בין אם למטרות הרזייה או למצבים רפואיים שונים.
יש מצבים רפואיים שבהם יש ממש צורך להימנע לחלוטין ממזונות מסוימים. למשל הימנעות מוחלטת מגלוטן בצליאק, או מגורם אלרגני כשיש אלרגיה.
אבל ברוב המצבים, החלוקה הדיכוטומית ל"אסור" ו"מותר" ממש לא הכרחית, וכמעט תמיד מזיקה. כשאנחנו מסתכלים על אוכל בצורה הזו, ונצמדים לכללים, אנחנו מאבדים מהגמישות שלנו ומהיכולת לאכול גם לפי הרצונות שלנו – שהם לא פחות חשובים. וכשמשהו לא גמיש, הוא בסוף נשבר.
בצד של האסור – זה יביא אותנו לתסכול, אולי תחושת קיפוח, ובסופו של דבר גם לאכילה של אותם מזונות "אסורים", רק עם הרבה תחושת אשמה וייסורי מצפון. במקום פשוט להנות מאוכל שאנחנו אוהבים. אגב, בדרך כלל האכילה הזו תהיה גם בכמות יותר גדולה.
גם בצד של ה"מותר" זה יכול לעורר בעיות ולהביא אותנו לאכול בעודף ממזון מסוים, כי סיווגנו אותו כ"מותר", וזו ההזדמנות שלנו "להרשות" לעצמינו יותר.
כמו שאמרתי, החלוקה הזו לא הכרחית. גם במצבים רפואיים, למשל בתסמונת השחלות הפוליציסטיות, לא בהכרח צריך להימנע לחלוטין מסוכר. אפשר לשלב. יש חשיבות גם לכמות ולמה אוכלים ביחד עם זה, מבחינת ההשפעה על הגוף. כשהכללים הופכים לעקרונות, יש לנו יותר גמישות, ויכולת להיות קשובים לגוף ולרצונות שלנו. וזה המפתח לתזונה נכונה ומאוזנת לאורך זמן.
השבוע התקיים המפגש השני בסדנת אונליין לאורח חיים בריא לעובדי קבוצת ממ"ן. החלק הראשון של הסדנה מוקדש לעקרונות התזונה, ולאורך המפגש היה לי חשוב להדגיש את הפן הזה, ולתת את כל הגוונים האפורים באמצע. ואיזה כיף שהמשתתפים כבר מתחילים לספר על שינויים שהכניסו.