האם מיינדפולנס יכול לעזור לאכילה רגשית? תוצאות ממחקר שהפתיעו גם אותי
- טלי נחום
- 30 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
תאריך: 30.12.25
סקירת מאמר מדעי המתאר מחקר קליני התערבותי, שמצא כי תרגול מיינדפולנס הביא להפחתת אכילה רגשית ואכילה מסטרס
מאת: טלי נחום, דיאטנית קלינית לטיפול בהפרעות אכילה, אכילה רגשית ותסמונת השחלות הפוליציסטיות
השבוע העברתי סדנה על תזונה וסטרס, לפורום נשים במכון ויצמן. אני תמיד נסמכת על מחקרים מדעיים, ומנגישה אותם בהתאמה לקהל, כבסיס לכלים הפרקטיים שיוצאים איתם מהמפגש. אז על אחת כמה וכמה כשמדובר בנשות מדע.
אחד המחקרים הדהים גם אותי, והיה כל כך יפה שבחרתי להביא אותו גם לכאן.
המחקר התפרסם לפני כשנה (2024) במגזין Scientific Reports של Nature.
האם תרגול מיינדפולנס יכול לסייע בהתמודדות עם אכילה רגשית או אכילה מסטרס?
החוקרים התעניינו בשאלה האם תרגול מיינדפולנס יכול לסייע בשינוי דפוסים של אכילה רגשית או אכילה מסטרס. לצורך כך, הם גייסו 66 משתתפים עם נטייה לאכול ביתר במצב של סטרס.
המשתתפים חולקו לאחת משתי קבוצות:
קבוצת ביקורת - "אימון בריאות" (Health training) - קיבלו תכנים כלליים על בריאות.
קבוצת המחקר - אימון מיינדפולנס - קיבלו תכנים שהתמקדו בתרגול של מיינדפולנס והקשר שלו לאכילה.
כל קבוצה צורפה לתוכנית אונליין שכללה תרגול יומי של כ-15 דקות בנושאים שלה, למשך חודש.
לפני ההתערבות ובסופה, המשתתפים עברו סריקת MRI של המח, ומילאו שאלונים שונים.
והרי התוצאות:
אחרי חודש בתוכנית, בקבוצה שתירגלה מיינדפולנס הייתה הפחתה מובהקת סטטיסטית באכילה מסטרס ובאכילה רגשית, וכן הפחתה בקרייבינג למזון. החלק הזה לא הפתיע אותי מאוד, כי אני מכירה את זה מהטיפול בקליניקה (וכמובן שכל מטופלת והקצב שלה). מיותר לציין שבסדנה התנסינו חווייתית בתרגול מיינדפולנס :)
איך מיינדפולנס עוזר בהפחתת אכילה רגשית? השפעה על המוח:
מה שאותי ריגש לראות - היו התוצאות מסריקת ה-MRI.
אחרי בסך הכל חודש של השתתפות בתוכנית, נצפו שינויים מבניים במוח. החוקרים דיווחו על שינוי במדד שנקרא "קישוריות פונקציונלית" (או באנגלית - functional connectivity) - שבעצם מודד את עד כמה אזורים שונים במוח "מדברים" אחד עם השני.
השינויים הללו בקישוריות הפונקציונלית נמצאו בקורלציה לשינויים ההתנהגותיים שנצפו. או במילים פשוטות יותר: החוקרים ראו שככל שהתחזק או נחלש הקשר בין אזורים שונים במוח, כך היה שיפור בשינוי התנהגותי (למשל הפחתת אכילה כתוצאה מסטרס). הממצא הזה מרמז על כך שתרגול המיינדפולנס הביא לשינויים מבניים במוח, שתוצאתם היא השינוי ההתנהגותי.
כדוגמה, נצפתה ירידה בקישוריות הפונקציונלית בין אזור במוח הקשור בקרייבינג למזון ובאכילה מנחמת (כזו שמפעילה את מערכת התגמול), לבין אזור אחר הקשור לתחושה פיזיולוגית של רעב ושובע. הירידה בקישוריות בין שני האזורים הלו, הייתה בקורלציה להפחתה בקרייבינג שנצפתה.
תרגול מיינדפולנס, בצורה של מדיטציה ובצורות אחרות שאני מתאימה אישית, משמש אותי בטיפולים בקליניקה וגם בחיים האישיים. אני רואה כמה הכלי הזה שימושי בכל כך הרבה מצבים, מסייע לזהות דפוסים אוטומטיים ולשבור אותם, להגביר את הקשיבות לגוף וההנאה מאוכל, ולהגביר את היכולת להתמודד עם קשיים.
אני משלבת תרגול כזה גם בקורס הדיגיטלי שלי, שמקנה כלים להתמודדות עם אכילה רגשית. לפרטים לחצי כאן.
רפרנס:
תגובות