איך לשרוד בימי מלחמה ואזעקות? ומה הקשר של זה לאכילה?

מאת: טלי נחום, דיאטנית קלינית לטיפול בהפרעות אכילה, אכילה רגשית ותסמונת השחלות הפוליציסטיות

נכתב: 13.3.26

בתקופה המטורפת שעוברת עלינו, יש שתי שאלות שאני שואלת את עצמי מידי יום שעוזרות לי מאוד, ואני מזמינה גם אותך:

1. מה מזין אותי?

   מה תומך בי, ממלא כוחות? זה יכול להיות חיבוק, שנ"צ, ברידג'רטון, רגע של שקט, עיסוק בתחביב.

   כמובן כל אחת בהתאם למה שהמציאות שלה מאפשרת לה.

2. מה לא הכרחי כרגע?

   איך אני מורידה מעצמי עומס, ועל איזה משימות אפשר לוותר? מתוך הכרה בזה שהמשאבים שלנו כרגע פחותים מהרגיל (עייני ערך לילות קטועי שינה, אזעקות וסטרס), ולצד זה אצל חלקינו (למשל אמהות לילדים אבל לא רק) העומס מוגבר.

לדאוג לעצמינו ולהפחית עומס איפה שרק אפשר. המשאבים שלנו מופנים להתמודדות עם המצב.

ממש השבוע, באחת משעות העבודה הבודדות שהצלחתי להכניס בין ג'ינגול על ילדים ותפעול של הבית, גוף שאני עובדת איתו ביקש ממני משהו.

ידעתי שבשגרה הייתי נענית לזה בשמחה, אבל כרגע זה דורש ממני מעבר למה שאני יכולה.

עניתי בפשטות "אני מצטערת, ה-100% שלי קטן יותר כרגע, והוא מתחלק אחרת". הסברתי שלא אוכל להתחייב על זה.

לשמחתי זה התקבל בהבנה מלאה.

אבל גם אם זה לא היה המצב, אני הייתי שלמה לגבי התשובה שלי.

חשוב לי לומר: אין כזה דבר לתת 200%. יש לנו 100%. זהו.

כשאנחנו חושבת שאנחנו נותנת 110%, זה תמיד בא על חשבון משהו.

והאמת שגם ה-100% שלנו משתנה בין תקופות.

בתקופה כמו עכשיו, שכוללת למשל:

• שינה לא רציפה

• אזעקות

• סטרס ומתח (כתגובה ביולוגית נורמלית למצב לא נורמלי)

• חוסר וודאות

ה-100% שלנו עשוי להיות קטן מהרגיל.

ככל שנכיר בזה, כך נוכל לדאוג לעצמינו, ולבחור במקומות בהם יש לנו שליטה.

מה הקשר בין הפחתת עומס במלחמה לבין תזונה?

אז לא דיברתי הפעם ישירות על תזונה, אבל אני רואה קשר הדוק.

כשאנחנו לומדות להיות קשובות לעצמינו,

לשים גבול כשצריך,

זה גם מפחית את הפניה לאוכל כויסות,

וגם מאפשר לנו ליישם את אותה קשיבות וגבולות באכילה.

וזו אולי הזדמנות שוב להזכיר:

כמו שלא סביר לצפות מעצמך לתפקוד רגיל כמו בימי שגרה,

כך גם באכילה.

זה לא אומר שצריך לשמוט הכל.

אפשר ורצוי להביא כוונה לארוחות מסודרות - ככל שמתאפשר, לאכילה בבחירה, למינון של מתוק ונשנושים

לצד הכרה בכך שאלו לא ימים רגילים.

אכילה רגשית בזמן מלחמה - עצות פרקטיות

הנה כמה הצעות פרקטיות איך להתמודד:

1. השתדלי לשמור על עוגנים של ארוחות מסודרות, מאוזנות ומשביעות בתוך היום. 3 ארוחות עיקריות, וביניים לפי הצורך. זה בפני עצמו יכול להפחית את הצורך במתוק.

2. החליטי עם עצמך על איזשהו גבול במתוקים שאת מרגישה שאת יכולה להתכנס אליו. את יודעת מה וכמה נכון לך כרגע.

3. כשאת אוכלת - השתדלי לעשות זאת בנחת, לשבת ולהרגיש את הטעמים, ולהנות.

4. כשכל אחד מהנ"ל לא עובד לפי התכנון - ותרי על הלקאה עצמית וביקורת. חבקי את עצמך, הזכירי לעצמך שזו באמת תקופה מאוד מאתגרת, והביאי שוב את הכוונה לחזור לעוגנים האלו.

5. ואם אני כבר מדברת על כוונה - אל כל הנ"ל אני מזמינה להביא כוונה של דאגה עצמית. אכפתיות ורצון להיטיב עם עצמך.

מאחלת לנו ימים שקטים בקרוב,

טלי.