הסתכלתם פעם איך שפים בתוכניות בישול טועמים את המנות?
כמה תשומת לב הם מקדישים למנה המונחת לפניהם, ואיך הם טועמים ממנה בכל החושים? הם מסתכלים על הנראות, מריחים, לפעמים אפילו מקשיבים לצליל שמופק כשנותנים ביס או נוגעים במנה. רק אחר כך, הם משתמשים גם בחוש הטעם, וגם אז הם שמים לב לעושר החוויה במנה: לטעמים, למרקמים, לשילובים, לשינוי בטעם שחל עם האכילה.
אז אמנם אנחנו לא שופטים במאסטר שף, ובטח לא אוכלים מנות גורמה כל היום. אבל גם באוכל הפשוט והיומיומי, יש עושר של טעמים וחוויה, שבתוך החיים המודרנים אנחנו לפעמים מפספסים.
כמה יוצא לנו לאכול בהיסח הדעת, תוך כדי צפיה בטלויזיה, גלילה בנייד, או סתם בלי לשים לב. ואז פתאום מה שאכלנו נגמר, ואנחנו מרגישים שאנחנו רוצים עוד. כשבעצם לא ממש היינו בחוויה של האכילה. והרי ההנאה מהאוכל היא חלק חשוב באכילה ובבחירות שלנו, ולא סתם זה מרכיב מפתח בגישה שלי.
אגב, לפעמים אנחנו אוכלים משהו שממש נראה לנו מפתה, ולא שמים לב שהוא בכלל לא כזה טעים לנו. גם כאן התרגול של אכילה מודעת יכול לעזור לנו לזהות את זה בזמן, ולאפשר לנו בחירה במקום אוטומט.
התרגול המצורף בסרטון הוא תרגול מיינדפולנס של אכילה מודעת. בתרגיל הקלאסי אוכלים צימוק במשך כ-10 דקות. הכנתי עבורכן גירסה מעודנת ומקוצרת, שמאפשרת להעביר את עיקר הרעיון והחוויה.
כמובן שאין מטרה שכל ארוחה תראה ככה - ממש לא. אבל, מומלץ לתרגל את הרעיון הזה כמה פעמים עם משהו קטן, ואז לשלב את זה במקטעים של כמה שניות בתוך הארוחה. למשל, במהלך ארוחה להקדיש כמה שניות ולשים לב לטעמים בפה.
התרגול עם אבטיח, אך ניתן לתרגל עם כל מזון אחר כמו שוקולד, עוגיה, פרוסת פשטידה וכו'.
תרגול מהנה!