top of page

מה תרוויחי כשתרגישי בנוח עם עצמך, ואיך לשפר את זה כבר מעכשיו?

אם את מרגישה אי נוחות עם הגוף שלך, דעי שאת לא לבד...

נשים רבות (וגם לא מעט גברים) מתמודדות עם קשיים בדימוי הגוף. זה יכול לבוא לידי ביטוי בחוסר שביעות רצון ממראה הגוף, אי נוחות עם הגוף, ולפעמים להגיע ממש לתחושות של דחייה וקושי להסתכל במראה או בתמונות.

לכבוד יום האשה, אני בוחרת להקדיש פוסט לנושא הזה שמעסיק רבות כל כך. אני חושבת שחשוב לדבר על זה דווקא ביום האשה, כי כמו שאסביר בהמשך, זה לא מסתיים רק בהלרגיש לא בנוח עם הגוף. אלא יכול להשליך על תחומים רבים בחיים וממש לגרום לנו לעצור את עצמינו מלעשות דברים שחשובים לנו ולחיות את החיים במלואם.


דימוי גוף שלילי - מה זה ומה עושים איתו?

כשדימוי הגוף שלילי, התחושות האלו משליכות על ההערכה העצמית ומכאן על תחומי חיים רבים ועל ההרגשה בסביבות שונות. ההרגשה עם הגוף יכולה להשליך על ההרגשה עם המשפחה, בזוגיות (או בחיפוש זוגיות), בעבודה וכו', וגם בכלל על מצב הרוח. תפיסת הגוף בעצם תופסת חלק משמעותי בהערכה העצמית ובאיך שאני תופסת את עצמי בכלל, עד שלפעמים נדמה שזו ממש משוואה של אחד לאחד: אם אני מסתכלת במראה ולא נוח לי, אז גם במפגש עם החברים לא נוח לי, גם במצגת בעבודה לא נוח לי, רק המחשבה על דייטים עושה לי רע, וזה בעצם הולך איתי כמעט לכל מקום... לא פלא שהרצון לרדת במשקל או לשנות את הגוף כל כך חזק, הרי מי לא רוצה להרגיש טוב עם עצמה?


לא פעם נשים שמגיעות אלי לקליניקה מספרות איך הן לא מרגישות בנוח עם הגוף, וכמה היו רוצות להרגיש אחרת. חלקן יכולות לספר שהן רואות סביבן נשים אחרות, במידות שונות, שכן מרגישות טוב עם הגוף, ואפילו "עפות" על עצמן, אבל הרעיון הזה נראה לא ישים עבור עצמן. כי איך מהמקום שאני נמצאת בו היום, שאני אולי שונאת איך שאני נראית,אולי מרגישה לא בנוח, אולי אפילו נגעלת, איך אני אמורה לעוף על עצמי?

המראה לא יודעת הכל

הבשורה היא שזה ממש בסדר לא "לעוף על עצמך". נכון, זה לא רע להרגיש מצוין עם איך שאני נראית, לאהוב כל חלק במראה החיצוני, לחגוג את זה בגאווה רבה, להרגיש יפה ומושכת.

אבל בעיני, זה בסדר גם לא להיות שם אם זה מרגיש רחוק מידי.

זה בסדר אם יש בעצמי חלקים שאני לא אוהבת, השאלה אם אני מקבלת אותם, ואיך זה משפיע עלי.


למה הכוונה?

אני יכולה לומר שאני שונאת את הבטן שלי, ומתוך המקום הזה למנוע מעצמי דברים. לא לצאת לדייטים לפני שארד במשקל, לא ללכת לים או לבריכה, לנסות להסתיר ולהילחם. אלא שבפעולות האלו אני נמנעת וסוגרת לעצמי. בגישת ACT קוראים לזה "הימנעות חווייתית" או באנגלית "experiential avoidance".

לעומת זאת, אפשר לומר, שאני לא אוהבת את המראה של הבטן שלי. ואפילו שהייתי רוצה שהיא תראה אחרת. וביחד עם האמירה הזו, אני מקבלת אותה. מבינה שזו הבטן שלי כרגע. אולי היא תשתנה ואולי לא, אבל היא חלק ממני, ביחד עם דברים אחרים שאני אוהבת בעצמי. ועם הבטן הזו, שאת המראה שלה אני לא כל כך אוהבת, לצאת ולחיות ולעשות את הדברים שחשובים לי.


לאהוב את עצמי גם כשאני לא אוהבת את הבטן

אבל איך עושים את זה? הנה תרגיל קטן שיוכל לעזור.

לדיבור הפנימי שלנו יש השפעה גדולה על החוויה שלנו. אני מצרפת פה סדרה של אמירות, חלקן קשות אבל לצערי נאמרות הרבה פעמים כלפי עצמינו. עם זאת, שימי לב להבדלים בין האמרות - מי קשה יותר ומי קצת יותר רכה:

"אני שונאת את עצמי"

"אני שונאת את הגוף שלי"

"אני לא אוהבת את הגוף שלי"

"אני לא אוהבת איך שהגוף שלי נראה"

"אני לא אוהבת איך שהבטן שלי נראית"

"כרגע, אני לא אוהבת איך שהבטן שלי נראית"


שמה לב שיש שוני?

שזה קצת מקטין את החוויה, ומאפשר מקום לעוד דברים?


כי כשאני אומרת שאני שונאת את עצמי, אז זהו. אין מקום עוד לכלום.

אבל כשאני אומרת שאני לא אוהבת את הגוף שלי, אני יכולה למצוא דברים אחרים שאני כן אוהבת בעצמי.

וכשאני אומרת שאני לא אוהבת איך שהגוף שלי נראה, אז אולי אני כן אוהבת דברים אחרים בגוף שלי (למשל כל הדברים שהוא מאפשר לי לעשות ולחוות ביומיום).

ואם זה לא כל הגוף, אלא רק הבטן, אז אולי גם יש דברים שאני אוהבת במראה של הגוף שלי.

ואם זה רק כרגע, אז אני פותחת אפשרות לכך שבהמשך ארגיש אחרת.


נכון, עדיין יש שם מקום שלא אוהב. כן, זה אולי מבאס ואפילו כואב. אבל זה בסדר, וזה מותר. זה שיש בי חלק שאני לא אוהבת, לא אומר שלא אוכל לקבל את עצמי וגם לאהוב את עצמי בתמונה השלמה (ובמילה תמונה אני לא מתכוונת רק למראה, אלא לכל ההוויה). למעשה זו המשמעות של דימוי גוף חיובי: לייחס פחות חשיבות למראה החיצוני של הגוף, ולהיות במצב שזה שהמראה יפה או לא יפה בעיני פחות משפיע על איך שאני תופסת את עצמי.


אז אני מזמינה אותך,לשים לב למחשבות שעולות בנוגע לגוף, ולהעלות לצידן אמירות יותר רכות. זה בסדר שימשיכו לעלות המחשבות שאת רגילה לחשוב. פשוט שימי לב כשהן עולות, ותני מקום גם למחשבה החדשה.

לאט לאט היא תתפוס מקום ונוכחות ותהפוך להיות יותר טבעית.


מזמינה אותך גם לשאול את עצמך כמה מקום תופסות התחושות השליליות שלך לגבי הגוף, והאם היית רוצה להקטין את החלל שהן תופסות. איך זה ירגיש כשהן יהיו פחות נוכחות.

וגם, במה היית ממלאת את אותו חלל? איזה דברים את אוהבת בגוף שלך (בין אם בנראות, ובין אם בדברים שהוא מאפשר לך). איזה דברים את אוהבת בעצמך? מה עוד יש בתמונה הזו?


מאחלת לך לכבוד יום האשה שתרגישי שלמה ובנוח עם עצמך, על כל חלקייך כפי שהם. שגם אם יש דברים שאת פחות אוהבת, לא תתני להם לכסות על היופי הרב שיש בך, על העוצמות והחוזקות שבך, ועל הקול שאת מביאה לעולם. שתפסיקי לעצור את עצמך מלחיות את החיים, מלדחות לדברים למתי שתרדי במשקל. שתחגגי את הגוף הזה שקיבלת, על כל מה שהוא מאפשר לך. שתראי כמה הוא מאפשר לך, החל בדברים הכי פשוטים ויומיומיים. שתאהבי את הגוף, ותעניקי לו, ויחד איתו תפעלי למען מה שחשוב לך בעולם הזה.


ומעבר לזה ולפני הכל, מאחלת לנו שנשיב אלינו את החטופות והחטופים, ובהקדם. הלב שבוי בעזה והוא כואב כל כך.

שיהיו לנו בשורות טובות,

טלי.

Comments


bottom of page