אנחנו משתמשות במונח הזה הרבה, אבל מה זה בעצם אכילה רגשית? ומה עם מצבים אחרים של אכילה שנחווית כבלתי נשלטת? כל ההסברים בפרק הראשון בסדרת הקצרצרים שלי בנושא אכילה רגשית. מוזמנת לצפות בסרטון, או לגלול מטה ולקרוא.
לפרקים הנוספים בסדרה:
אכילה רגשית יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות ובעוצמות שונות.
נשים שמגיעות אלי לקליניקה, בין עם נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות ובין אם לא, מתארות כל מיני מצבים של אכילה שמפריעים להן, ובסרטון הזה אני רוצה להרחיב ולדבר על טווח גדול של התנהגויות אכילה.
זה יכול להיות למשל צורך לנשנש, או חשק למתוק. לוקחים משהו קטן, ועוד אחד, ועוד אחד, ולא מצליחים לעצור.
זה יכול להיות עיסוק או מחשבה על מאכל מסוים, שעד שלא אוכלים אותו (ובדרך כלל הרבה ממנו), לא מצליחים להירגע.
זה יכול גם להיות מצב של אכילה של כמות גדולה של אוכל, כמו בולמוס, עם תחושה שאי אפשר להפסיק, למרות שהבטן כבר ממש מלאה.
ויכולים להיות גם מצבים נוספים. אלו רק כמה דוגמאות.
בדרך כלל מה שמשותף לכל המצבים הללו זה תחושה של חוסר שליטה. תחושה שזה פשוט קורה לי ואין לי דרך לעצור, גם אם התחייבתי לעצמי לפני כן, גם אם אני מרגישה שזה מזיק לי ואני רוצה משהו אחר.
דבר נוסף שלרוב מאפיין את האכילה הזו, זה תחושת אשמה לאחר מכן. אנחנו כועסות על עצמינו, לא מבינות איך נפלנו לזה שוב, מרגישות חלשות וחסרות כוח רצון. המקום הזה מלווה בהרבה שיפוטיות וביקורת עצמית "למה עשיתי את זה? למה אני לא מצליחה לשלוט בעצמי?", והתחושה שמגיעה היא תסכול וייאוש.
לא פעם זה יביא להחלטה שממחר נקפיד, אולי נמצא מסגרת דיאטה, אולי נעקוב אחר תפריט מסוים, נגייס את כל כוח הרצון שלנו, ונעשה שינוי.
אלא שזמן קצר לאחר מכן, אנחנו שוב נופלות לאותה אכילה בלתי נשלטת. ולא מבינות איך זה שוב קורה לנו ולמה אנחנו לא מצליחות להתגבר על זה.
מוכר?
החדשות הטובות הן שאפשר לטפל בזה ולשנות את זה.
אפשר להגיע למצב שבו האכילה נעשית מתוך בחירה וממקום מודע. אפשר להפוך להיות זו שמנהלת את האוכל, במקום שהאוכל ינהל אותי.
הסיבות להתנהגויות אכילה כאלו יכולות להיות מגוונות. אכילה רגשית קלאסית, מתרחשת לרוב כשיש רגש שקשה לנו לחוות, והאכילה בעצם משמשת אותנו כדי להסוות ולמסך על אותו רגש. כמו להוריד את הווליום, וקצת להקל על עצמינו במקום הזה. בהרבה מקרים בכלל לא נהיה מודעות לכך שאותו רגש נמצא שם ומכביד עלינו.
אבל יכולות להיות סיבות נוספות לאכילה. זה יכול להיות למשל מתוך שעמום, או אולי צורך בהפסקה או מנוחה. זה יכול להגיע כדי לפצות את עצמי על זה שנמנעתי ממאכל שרציתי כי הוא "אסור" מבחינתי. למשל בשחלות פוליציסטיות, הרבה פעמים אני פוגשת נשים שמנסות להימנע מפחמימות כי שמעו שזו הדרך לאזן את התסמונת, ואז מרגישות שהן "נופלות" או "נשברות" כשבסוף הן כן אוכלות.
זה יכול אפילו להיות משהו שנותן לי תחושה של שליטה כשאני בסיטואציה של חוסר שליטה. ולפעמים, אפילו בלא מעט מקרים, זה מתחיל ברעב פיזיולוגי אמיתי שלא מודעים אליו, או אפילו בחוסר שקט פיזיולוגי של הגוף. אולי כי לא אכלתי טוב באותו יום, כי ניסיתי להפחית באכילה, או אפילו כי אכלתי לא מאוזן והגוף מאותת לי על חסר. להרבה מהנשים עם שחלות פוליציסטיות יש גם תנגודת לאינסולין שיכולה לגרום לשינויים חדים ברמות הסוכר, והשפעה על האכילה.
בסדרה הזו אסביר איך להתמודד עם אכילה רגשית ואיך בכלל לגשת אליה. לאורך הפרקים, תביני שהאכילה הזו לא קורית סתם, וגם אם היא מזיקה לך ולא רצויה עבורך, יש סיבה אמיתית שאת ממשיכה ועושה אותה. והבנה של הסיבה הזו חשובה כדי לפתור את האכילה הרגשית ולהפסיק אותה.
תביני איך לזהות את הסיבה לאכילה, ומה הקשר בין רעב ושובע לבין אכילה רגשית (למרות שלפעמים נדמה שאין קשר בכלל).
בסדרה תקבלי כלים מעולמות ה-NLP, מיינדפולנס, ACT ועוד. בנוסף, תביני למה דיאטות לא רק שלא פותרות אכילה רגשית, אלא רק מזינות ומחמירות אותה.
מוזמנת להירשם לערוץ היוטיוב שלי ולקבל התראה בכל פעם שעולה פרק חדש.