בכתבה שהתפרסמה לפני כשבוע ב-'7 ימים', פרופ' איריס שי, חוקרת תזונה בעלת שם עולמי, אומרת "אנשים עושים דיאטה ואומרים, 'קיבינמט, אין תוצאות'. אני אומרת: בואו נחליף את התוצאות. התוצאות הן לא במידת המכנסיים." את הדברים האלו היא אומרת בעקבות עבודת מחקר ענפה וראויה להערכה שעשתה בתחום, שהראתה שלתזונה יש השפעות בריאותיות משמעותיות, שלאו דווקא מתבטאות במשקל.
אמנם במסגרת המחקרים עליהם פרופ' שי מדברת בכתבה, המשתתפים הקפידו על תוכנית תזונה מובנית, אך למרות זאת הכתבה מביאה אותי לכתוב על גישת HAES. אז מה זה בעצם? HAES אלו הן ראשי תיבות של Health at every size – בריאות בכל מידה. תפיסת העולם של 'בריאות בכל מידה' באה להחליף את הגישה ממוקדת המשקל, מתוך הבנה שעבור רוב רובם של האנשים, דיאטות לא יצליחו בטווח הארוך. גם פרופ' שי מספרת בכתבה "אנחנו, בתור חוקרים, שעובדים עם האסטרטגיות הכי מתקדמות, ראינו איך אנשים יורדים מהר במשקל, ואז נתקעים במשקל מסוים או עולים חזרה".
מי שחוותה דיאטות בחייה תוכל להעיד על התסכול, ולעתים אפילו תחושת הכשלון, שמתעוררת כשירידה במשקל לא מצליחה, או כשמתרחשת עליה חזרה. וזה עוד לפני שבכלל התחלנו לדבר איך זה משפיע לרעה על התנהגות האכילה, מייצר דפוסים של התנהגות אכילה מופרעת כמו צמצומים (הקטנה/ דילוג על ארוחות), התעסקות רבה באוכל, רגשות אשם סביב אכילה, אכילה לפי ספירה של קלוריות/ נקודות במקום בקשיבות לגוף, איבוד שליטה באכילה, לעתים עד כדי התקפי אכילה ועוד. כל אלו כמובן, לא תורמים לבריאות – לא הפיזית ולא הנפשית.
בגישה של בריאות בכל מידה, המיקוד הוא לא במשקל אלא בבריאות. אחד העקרונות בגישה הזו, הוא לקבל ולכבד את הגיוון הקיים במבני ובגדלי גוף, במקום חלוקה למשקלים אידאליים או משקלים פתולוגיים. אם רגע נתייחס לנתונים מחקריים ולקווי הנחיה (guidelines), נראה שבמצבים רפואיים רבים בהם משקל מהווה גורם סיכון, כמו סוכרת, כבד שומני, תסמונת השחלות הפוליציסטיות ועוד - ההמלצות מדברת על ירידה של כ-5-10% במשקל שיביאו לשיפור בריאותי, ולאו דווקא ירידה לתוך טווח BMI שמוגדר כתקין.
מתוך כך, הגישה מתייחסת גם לאכילה, ומתמקדת באכילה לצורך בריאות במקום אכילה שמטרתה ירידה במשקל. אכילה כזו היא גמישה ומותאמת אישית, יש בה מרכיבים של קשיבות לגוף ולתחושות רעב ושובע, לצרכים התזונתיים ולהנאה מהאוכל.
אני יכולה לספר מהניסיון בקליניקה, שאחד הדברים הבולטים שמתאפשרים באכילה מסוג כזה, זה אכילה מודעת ושלמה. המעבר הזה מאפשר להפחית את ההתעסקות ורגשות האשם סביב האוכל, ודווקא לקבל בחירות תזונתיות יותר מיטיבות. לפעמים זה נשמע מוזר, והרבה אנשים חוששים שהורדה של ההגבלות תביא דווקא למקום חסר שליטה. אבל כשזה נעשה בצורה נכונה, ההיפך הוא הנכון.
איך? יש לזה הרבה הסברים, על חלקם אני מסבירה פה בבלוג. למשל כאן כתבתי על ההשפעה של אסור ומותר. בסרטון בקישור תמצאי הסבר איך דיאטות מייצרות לופ של אכילה בחוסר שליטה. וכאן תוכלי לקרוא שיתוף של מטופלת, ואיך השחרור מרגשות האשם הביא אותה לאכילה קשובה.
ובאמת, כיוון שאורח חיים בריא הוא בעל השפעה על מגוון מצבים בריאותיים, השינוי הזה באכילה יכול להשפיע לטובה גם בלי קשר לשינוי במשקל. יש לא מעט מחקרים שתומכים בגישה של בריאות בכל מידה, ומראים שגישה כזו יכולה להביא לשיפור במדדים בריאותיים. בהמשך אכתוב על כמה מהם. אם את לא מנויה לבלוג, מוזמנת להירשם בכפתור בצד שמאל למעלה, ולקבל עדכון כשיעלו תכנים חדשים.